החלטה בתיק בש"א 160843/06

1.         המבקשים הגישו כתב תביעה כספית כנגד המשיבים בסכום של 134,500 ש"ח. נטען, כי המשיב עסק בייעוץ השקעות ו/או בניהול תיקי השקעות למשקיעים פרטיים וניהל את תיקי ההשקעות של המבקשים.

2.         המשיבה 2 הינה רעייתו של המשיב והיא חתומה על המחאה שנמשכה מחשבונה בבנק יהב, בסכום של 35,000 ש"ח (להלן- ההמחאה), להבטחת מילוי התחייבות המשיב, כלפי המבקשים.

המשיבה 3 הינה חברה פרטית שהוקמה על ידי המשיב , הוא בעל המניות היחיד בה ומנהלה, ומשמש כ'מנהל תיק' ב'אקסלנס נשואה שירותי בורסה בע"מ' ברמת גן .(להלן- נשואה).

3.         בתאריך 12.7.05 פתח המשיב עבור המבקש 2 חשבון השקעות פיננסיות בנשואה, שם ניהלו המשיבים 1 ו-3 את תיקי ההשקעות של המבקשים. בתאריך 30.8.05, פתח המשיב חשבון השקעות אצל נשואה עבור המבקש 1 . המבקשים חתמו על טפסי פתיחת חשבון - ראה נספח א',ב'.

המבקשים טוענים, כי הבהירו למשיב - באופן ברור- בנוכחות עובד של נשואה, כי ברצונם לבנות תיק השקעות סולידי וכי אין הם מעונינים בהשקעות בעלות סיכון גבוה, אלא לא יותר  מ- 10% מסכום ההשקעות. המשיב התחייב לפעול כך ובכפוף להתחייבותו , העביר מבקש 1 לחשבון המשיב בנשואה סך של 30,000 ש"ח, ומבקש 2 העביר סך של 99,500 ש"ח לשם ניהול תיקי השקעותיהם (להלן- סכום ההשקעה).

4.         לטענת המבקשים, למרות התחייבות המשיב, הוא השקיע את סכום ההשקעה ,בהשקעות פיננסיות בעלות סיכון גבוה במיוחד. כמו כן בוצעו המשיבים מספר רב של פעולות מכירת וקניית מניות ערך, מדי יום, באופן חריג ובלתי סביר, כשמטרת פעולות אלה היתה לזכות את המשיבים בעמלות מרובות.

בעקבות פעולות אלה חוייב חשבון המבקש 1 תוך חודשיים בסכום של 18,177 ש"ח בגין עמלות ביצוע וחשבון מבקש 2 חוייב בסך של 75,206 ש"ח. משנוכחו המבקשים לדעת, כי הם הפסידו את מירב השקעתם, הסביר להם המשיב כי מדובר בבעיות טכניות במחשוב, אולם לבסוף מסר להם את ההמחאה כפיצוי על ההפסדים שנגרמו להם. כמו כן חתם המשיב על מסמך התחייבות שכותרתו 'הסכם ערבות', בו הוא מודה כי חרג מהסמכויות שהוענקו לו על ידי מבקש 2, לפיכך הוא התחייב לפצות אותו במלוא סכום השקעתו בסך 99,500 ש"ח. (ראה נספח ה').

5.         המבקשים תובעים את המשיבים 1 ו-3 להחזיר להם את סכום ההשקעה בצרוף ריבית הצמדה, בשל הפרת ההסכם שנערך ביניהם, לטענתם המשיבים נהגו כלפיהם בחוסר תום לב ולא בדרך מקובלת בהתאם לס' 30 לחוק החוזים (חלק כללי) תשל"ג - 1973. נגרמה להם עוגמת נפש- המשיבים פעלו עבורם כשלוחים וחרגו מהסמכויות שניתנו להם. המשיבים פעלו ברשלנות, התעשרו שלא כדין כמובנו בחוק עשיית עושר ולא במשפט תשל"ט-1979. את המשיבה 2 הם תובעים בסך של 35,000 ש"ח בלבד.

6.         המבקשים הגישו שתי בקשות לסעדים זמניים במעמד צד אחד. האחת- בש"א 160297/06 -לצו עיקול זמני. השניה בש"א 160843/06 לצו עיכוב יציאה מהארץ כנגד המשיבים 1 ו-2. הבקשה לצו עיקול התקבלה על מלוא סכום התביעה, למעט כנגד משיבה 2 בסכום ההמחאה.לגבי צו עיכוב היציאה, הוא התקבל כנגד המשיב בלבד. בדיון שנקבע במעמד הצדדים, התייצבה מטעם המשיבים, רק באת כוחם.

7.         בבקשות לסעדים זמניים, טוענים המבקשים, כי לאור התנהגות המשיבים והתחמקותם מתשלום חובם ,לנוכח הקשיים הכלכליים בהם הם מצויים,יש להם חשש כבד כי אם תדחנה בקשותיהם, לא יוכלו לממש את פסק הדין שינתן לטובתם.ההמחאה ניתנה , בידיעה שהבנק לא יכבד אותה, בהעדר כיסוי מספיק וכן הפר המשיב  ההתחייבותו לפצות את מבקש 2.

8.         המשיבים לא הגישו תצהיר מטעמם, ב"כ טענה, כי לנוכח 'חוק  הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות, בשיווק השקעות ובניהול תיקי השקעות תשנ"ה -1995 יש שוני בין 'יועץ השקעות' שתפקידו מתן ייעוץ לאחרים בנוגע לכדאיות ההשקעה, לבין 'מנהל תיקי השקעות' או 'מנהל תיקים'.לטענתה, המשיבים 1ו-3 היו מנהלי תיקי השקעות- ולפיכך ביצוע העיסקאות נעשה על פי שיקום דעתם.

9.         עוד נטען, כי על פי נספחים א' ו- ב', לא ציינו המבקשים, כי אין ברצונם להשקיע בהשקעות בעלות סיכון גבוה, או איזה חלק מההשקעות הם מסכימים שיושקע באופן זה.

דיון:

10.        בבקשה לצו עיקול זמני על המבקש לעבור שתי משוכות. האחת בהתאם לתקנה 362(א) לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד-1984, כאשר עליו לשכנע את בית המשפט "על בסיס ראיות מהימנות לכאורה בקיומה של עילת התובענה .."המשוכה השניה הינה בתקנה 374 (ב) לתקנות (להלן: "התקנות"). כאשר על המבקש לשכנע את בית המשפט "על בסיס ראיות מהימנות לכאורה כי קיים חשש סביר שאי מתן הצו יכביד על ביצוע פסק הדין"

על מבקש צו העיקול לעמוד בשתי משוכות אלה ברמה גבוהה של שכנוע.

11.        לגבי הדרישה ל'ראיות מהימנות של עילת התביעה'. נראה כי המבקשים עמדו בנטל זה. ההמחאה שניתנה להם ע"ס 35,000 ש"ח שהיא סכום ההשקעה של מבקש 1 והתחייבות המשיב, להחזיר למבקש 2 כספים בסך 99,500 ש"ח ראה נספח ה'. במסמך זה  הוא מודה, כי הוא חרג מהסמכויות שהוענקו לו על ידי המבקש 2 לגבי אופן התפלגות ההשקעות, דהיינו היה עליו להשקיע בקרנות סולידיות מדד ומט"ח ב- 80% מערך החשבון, השקעות במניות ממדדי ת"א 25,75 כ- 10% מערך החשבון . השקעות באופציות מדד המעו"ף כ- 10% מערך החשבון . עוד נאמר במסמך זה , כי המשיב מתחייב אישית לפצות את המבקש 2 במלוא סכום השקעתו בחשבונו בחברת אקסלנס נשואה בסכום של 99,500 ש"ח.

12.        לגבי צו עיכוב יציאה מהארץ, טוענת ב"כ המשיב, כי הוא הוכרז כחייב מוגבל באמצעים בלשכת ההוצאה לפועל בתל אביב וממילא ניתן נגדו צו עיכוב יציאה, לפיכך, אין טעם במתן צו נוסף. איני סבורה כך. צו עיכוב היציאה ניתן במסגרת הכרזתו של המשיב כחייב מוגבל באמצעים. אולם, אם לא יעמוד המשיב בתנאי ההכרזה ולא ישלם את התשלומים החודשיים שנקבעו לו, ניתן לבטל את תיק האיחוד וצו עיכוב היציאה מהארץ מתבטל. לפיכך, הבקשה כאן מתבססת על תקנות סדר הדין האזרחי, בהתאם לתקנה 384 לתקנות,  אשר קובעת כי הצו יינתן אם:

"קיים חשש סביר שהוא עומד לצאת מן הארץ לצמיתות או לתקופה ממושכת וכי הדבר יכביד באופן ממשי על קיום ההליך או על ביצוע פסק הדין".

אני סבורה, כי לנוכח מצבו הפיננסי של המשיב, לנוכח המצב אליו הוא נקלע , בו הוא התחייב להחזיר למבקשים את כספי ההשקעה ומנגד ההתחייבות שלו לא מולאה, לנוכח העובדה שהמשיב הוכרז כחייב מוגבל באמצעים עולה החשש הנדרש לצורך מתן הצו והמבקשים עמדו בנטל הנדרש לשם קבלת צו עיכוב יציאה נגדו.